האסמעילים - הדרכות פאמיר


דת האסמעילים - מבוא קצר
כתב וסיכם: מידן וישינסקי

האסמעילים (Ismaili) מהווים את הפלג השני בגודלו בזרם השיעי בדת האסלאם, לאחר שהתפצלו במאה השמינית לספירה בעקבות מחלוקת ירושה מהענף המרכזי של השיעה. האסמאעילים מאמינים כי יורשו של האימאם השיעי ג'עפר א-צאדק היה אסמאעיל אבן ג'עפר, בניגוד לשיעים התרי-עשריים (הפלג המרכזי שבסיסו היום באירן) הרואים במוסא אלכאט'ם את האימאם השביעי.

ישנן מספר תת-קבוצות בתוך האסמעילים, הקבוצה העיקרית שייכת לפלג הניזארי (Nizari) שמנהיגם הדתי הוא האגא חאן (Aga Khan) והם מונים כ-15 מליון מאמינים ברחבי העולם, רובם באסיה המרכזית.


רקע הסטורי

השיעים האסמעילים והתרי-עשריים מסכימים על זהותם של ששת האימאמים הראשונים, שהיו צאצאיו של מוחמד דרך בתו פאטמה (שהתחתנה עם עלי), אולם, לאחר מותו של האימאם השישי , ג'עפר, חל פיצול בקרב השיעים בנוגע לזהות האימאם הבא-  האסמאעילים סברו כי בנו הבכור של ג'עפר, אסמעיל אבן ג'עפר, הינו יורשו הלגיטימי של ג'עפר, אך מסיבות פוליטיות שונות בחר הממסד השיעי באחיו הצעיר של אסמעיל, מוסא אלכאט'ם, כיורש וממשיך שושלת האימאמים.

בעקבות הפיצול נדחקו האסמעילים(=התומכים באסמעיל) ממרכזי השלטון ופנו לשולי האמפריה העבאסית כדי להמשיך ולתרגל את אמונתם. במשך עשרות שנים תרגלו האימאמים את אמונתם ושמרו את מסורותיהם בסתר.

במאה העשירית הצליחו האסמעילים להקים מדינה משלהם - דווקא במערב אפריקה ("המגרב"). האימאם האחד-עשר, עוביידאללה אל-מהדי באללה, ייסד את ח'ליפות המהדיה שסיפחה לעצמה שטחים נרחבים באזור וקבעה את בירתה באזור תוניס של היום.

עוביידאללה הכריז על שושלת חדשה - הח'ליפות הפאטימית - שמתייחסת לפאטימה, בתו של מוחמד, שהתחתנה עם עלי - האימאם הראשון של השיעים.

הפאטימים התחזקו מאוד בצפון אפריקה, ובשנת 969 כבשו את קהיר - וקבעו בה את בירתם החדשה. בכך הפכו הפאטימים, שיעים-אסמעילים בדתם, לכח המוביל והחזק בעולם האסלאם במאות 10-11. הפאטימים שרדו את כיבושי הצלבנים ושלטו לסירוגין גם בארץ ישראל.  רק במאה ה-12 החלה המערכת הפוליטית הפאטימית להתערער, ומצרים נכבשה ב-1169 על ידי צלאח אל-דין.

מפת הח'ליפות הפאטימית בשיא גודלה

התפלגות הדרוזים - במהלך שלטונו של האימאם האסאעילי ה-16, אל-חאכִּם בִּאמר אללה (996-1021), הופיעה בקרב האסמעיליה תנועה בשם "דארזיה" או "דרוז" שהאמינה באלוהיותו של השליט.
קבוצה זו עברה לאזור הר הלבנון, שם יכלו המאמינים לפתח את אמונותיהם באין מפריע. כיום הדרוזים מתגוררים בעיקר בסוריה, לבנון וכמובן ישראל. הדת הדרוזית התפתחה מאז באופן עצמאי ואין להם יותר קשר ישיר לאסלאם האסמעילי-שיעי.

התפלגות - מוסתעלים <-> ניזארים - לקראת סוף השלטון הפאטימי התעוררה מחלוקת פוליטית ודתית משמעותית - הפעם בנוגע לזהות האימאם (האסמעילי) התשע עשרה - ניזאר, בנו הבכור של האימאם הקודם, הושלך לכלא (שם מת מאוחר יותר) ובמקומו המליך הוזיר החזק את אחיו הצעיר, אחמד אל-מוסתעלי.

ידם של תומכי אל-מוסתעלי הייתה על העליונה אך לאחר התנקשות באל-אמיר, בנו ויורשו של אל-מוסתעלי, התפרקה הח'ליפות הפאטימית ותומכי ה"מוסתעיליה" ברחו לאזור תימן ולאחר מכן להודו, שם חיים המאמינים עד היום.

תומכי ניזאר (שייקראו אסמעילים-ניזאריים) ברחו לכיוון אסיה המרכזית. לפי האגדה ברח בנו של ניזאר ממצריים ומצא מקלט במצודת אלמות - מקום מושבם של פלג קיצוני באסמעילים הניזארים שנקרא גם "חשישיון" והתפרסם בעיקר ביכולת של מאמיניו להתנקש במנהיגים פוליטיים שהתנגדו להם.

במאה השלוש-עשרה הגיעו המונגולים לאזור, חיסלו את מנהיגי החשישיון ופיזרו את מרכזי האמונה האסמעילים לשנים רבות. קהילות של אסמעילים-ניזאריים קיימות עד היום בעיקר במרכז ודרום-אסיה - טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן והודו.
מנהיגם, ה"אגא-חאן", מייחס את עצמו לשושלת המקורית של האימאמים הניזאריים ולמשפחת הנביא מוחמד.

אגא חאן
אגא חאן II - עלי שאה

"אגא חאן" (Aga Khan) הוא התואר המשמש את מנהיג האסמעילים הניזאריים. לפי דפתארי (חוקר מפורסם של האסמעילים), התואר ניתן לאגא חאן הראשון - האסאן עלי שאה (1800-1881) - האימאם ה-46 של האסמעילים, על-ידי מלך פרס פתח-עלי שאה קאג'אר.

אגא חאן נחשב על-ידי המאמינים כצאצא ישיר של מוחמד - והוא האימאם האסמעילי העליון ונושא האור האלוהי התמידי (Nur-i-allah).  בשנים 1841-42 עזרו כוחותיו של אגא חאן לבריטים במלחמתם באפגניסטן וכהוקרה קיבל מהם תואר "נסיך" בהודו הבריטית. מאוחר יותר הכירו בו גם הבריטים כמנהיג העליון של קהילת האסמעילים. עד היום ישנם ארבעה "אגא-חאן" בשושלת החדשה -

אגא חאן I  - האסאן עלי שאה מהלתי (1817-1881)
אגא חאן II - עלי שאה (1881-1885)
אגא חאן III - סולטן מוחמד שאה (1885-1957)
אגא חאן IV - שאה קארים אל חוסייני (1957-היום)

התואר בעקרון עובר בירושה, אך גם כאן ניכרים מאבקים פוליטיים ואישיים -אגא חאן III הקפיץ את התואר דור קדימה והעניק אותו לנכדו, כדי "שישכיל לנווט את מנהיגות האסמעילים בעולם המודרני".


אגא חאן IV -הנסיך שאה קרים אל חוסייני

אגא חאן הרביעי הוא דמות מעניינת ומעט שנויה במחלוקת - במקביל להיותו המנהיג הדתי העליון של האסמעילים (בדומה לאפיפיור אצל הקתולים) ולקדושתו כצאצא ישיר ממשפחת מוחמד - מנהל אגא חאן IV חיים נהנתניים במערב אירופה, ומככב באופן תדיר במדורי הרכילות שם.

(עוד מעט נגיע אליו - בינתיים נספר שאביו, הנסיך עלי חאן, התגרש בשנת 1949 בעקבות רומן מחוץ לנישואין - והתחתן עם השחקנית האמריקאית ריטה היוורת, שלפי ויקיפדיה בעברית נחשבה לסמל המין הבולט בקולנוע האמריקאי של שנות הארבעים - והייתה אימו החורגת של אגא חאן IV במשך שנתיים... )
אגא חאן IV בצעירותו

הנסיך שאה קארים אל חוסייני נולד בג'נבה בשנת 1936, והוא נכדו של אגא חאן III (שהיגר לאירופה בעקבות הבריטים, שימש כשגריר הודו בחבר הלאומים ואף היה נשיא חבר הלאומים בשנים 1937-8). יש לו אזרחות בריטית אך הוא גר באחוזה גדולה מצפון לפריז, שם יש לו חווה ענקית לגידול והשבחת סוסים למירוצים. בנוסף יש לו יאכטה בשווי 100 מליון פאונד, בבעלותו מועדון יאכטות יוקרתי בסרדיניה, אי פרטי באיי הבהאמה, שני מטוסי סילון ונכסים נוספים ברחבי העולם. הונו מוערך בכ-800 מליון דולרים (נכון למדד פורבס 2010).

לא ברור לחלוטין מאיפה הכסף הרב שבידי המשפחה, שצברה נכסים עוד בימי השלטון הבריטי בהודו. בין היתר מחוייבים עדיין מליוני האסמעילים ברחבי העולם להעלות מס "זכאת" שנתי בגובה 12.5% מהכנסותיהם.

לאגא חאן הרביעי גם קרן פילנטרופית עשירה (AKDN - Agha Khan Development Network), אחת מקרנות הסיוע הפרטיות הגדולות בעולם, שמוציאה מדי שנה כ-600 מליון דולרים (!) על פרוייקטים ברחבי העולם, בעיקר בתחומי הפיתוח, החינוך, החקלאות והבריאות. קרן אגא חאן מעסיקה יותר משמונים אלף עובדים בכ-200 עמותות שונות, בעיקר במדינות מתפתחות ובמקומות בהם יש ריכוז גדול של אסמעילים. באזור הפאמיר למשל, בנה אגא חאן רשת של בתי ספר, אוניברסיטה בחורוג, פרוייקטים לקידום התיירות והחקלאות ומרפאות אזוריות בעמקים המבודדים.

אגא חאן היום
הנסיך גדל בבית עשיר ונהנתני, בילה את ילדותו בקניה עם מורים פרטיים ולאחר מכן למד בבית הספר הפרטי היוקרתי ביותר בשוויץ (Le Rosey). הוא המשיך ללימודי הסטוריה באוניברסיטת הרווארד אך בגיל 20 פרש מהלימודים, מאחר והוא קיבל בירושה מסבו את תפקיד האגא חאן - שדילג דור מעל אביו. בשנת 1964 הוא אף הספיק לייצג את איראן באולמפיאדת החורף כגולש סקי מקצועי.

בדומה לאביו הייתה לו במהלך חייו חולשה לנשים - אשתו הראשונה הייתה דוגמנית בריטית בשם פראנסס קרוקרפול, שבעקבות הנישואין שינתה את שמה ל"נסיכה סלימה אגא חאן". הם היו נשואים 25 שנה ונולדו להם שלושה ילדים. במסגרת הסכם הגירושים היא קיבלה עשרות מליוני פאונד פיצויים, והיום היא גרה באנגליה עם עורך הדין שטיפל בגירושין...

הוא נישא בשנית למשך מספר שנים עם אישה נוספת, אך גם ממנה התגרש (שכרה חוקר פרטי שתפס אותו מנהל רומן עם דיילת..) ולא מזמן הם חתמו על הסכם גירושין המעניק לה 60 מליון יורו..

תמונתו של אגא חאן על קיר בית תפילה אסמעילי בכפר בהרי הפאמיר (צילום: מידן וישינסקי 2014)

האמונה האסמעילית

האסמעילים מהווים פיצול מהענף השיעי של האסלאם, ונחשבים ל"כופרים" על ידי האסלאם הסוני, כמו גם על ידי השיעים התרי-עשריים (שבאיראן). עם השנים התפזרו האסמעילים לאזורים שונים ברחבי אסיה ואימצו גם מנהגים מקומיים - כך ניתן למצוא למשל אצל האסמעילים בפאמיר יסודות דומיננטיים מאוד של דת זרתוסטרא הקדומה.

האסמעילים מכירים בקדושת הקוראן, אולם בהשפעות שיעיות וצ'ופיות מאמינים בקריאה אזוטרית יותר של המשמעות הפנימית של הטקסטים.  בנוסף משתמשים המאמינים בכתבים פרסיים עתיקים (קצידות) של חכמי דת מימי הביניים - למשל של נאסיר חוסרב (Nâsır-ı Hüsrev) שהיה פילוסוף, נוסע וסופר אסמעילי שהפיץ את הדת האסמעילית בין קהילות באסיה. (לפי האמונה העממית בפאמיר - נאסיר הוסרב התגוור בפאמיר שנתיים והמיר את דתם של המקומיים. הרבה בתי תפילה, עצים מקודשים וסיפורים קשורים אליו שם)

ההנהגה האסמעילית המודרנית, בראשותו של אגא חאן, מדגישה את חשיבות האינטלקט, הפלורליזם והמצפון החברתי בתוך קהילות המאמינים, ובאמת לאורך ההסטוריה נחשבים האסמעילים לדת צנועה ורודפת שלום, ומאמיניה מתמקדים במצוות של בין אדם לאדם.

בתי התפילה של האסמעילים נקראים ג'מעאת-האנה (Cemaathana בתי התאספות) והיום קיימים גם מרכזים אסמעיליים רבים ברחבי העולם - מטורונטו ועד אוסטרליה - המשמשים  כמקומות להוראת ולימוד הדת וכמובן לתפילה.

בסרט הבא ניתן לשמוע תפילה אסמעילית טיפוסית (בליווי תמונות מעניינות של אגא חאן ובתי תפילה מוסלמים ברחבי העולם) :


בתי התפילה האסמעילים בפאמיר

האסמעילים שגרים בפאמיר מתפללים גם הם במקדשים מקומיים המשלבים את אמונותיהם העתיקות עם האמונה האסמעילית. מקומות התפילה אכן נקראים "ג'מעאת האנה" והם בנויים מעץ ובוץ מקומי - בדומה לבתים הפאמירים המסורתיים (הנקראים צ'יד).

בתוך הבתים\בתי התפילה יש מאפיינים קבועים הכוללים -

- שלוש במות מוגבהות - המסמלות את מלכות הטבע - החיות, המינרלים והצמחים. הרצפה מייצגת את יסוד האדמה ועליה בוערת האש (אוהיום כשיש שטיחים - תנור)

הבמות בבית התפילה הפאמירי בכפר בארדרה
- חלון מרכזי בגג, הנקרא בפרסית צ'ורחונה (ChorKhona - ארבעה בתים), בנוי מארבעה ריבועים המשנים זווית ומייצגים את ארבעת האלמנטים הזורואסטרים - אדמה, מים, אוויר ואש. פתח החלון מייצג את האלמנט החמישי - החלל או הריק.

חלון בבית פאמירי טיפוסי. החור נועד לארובה שמותקנת בחורף
כך החלון נראה מבחוץ. לעתים בקיץ משאירים את הגג פתוח לחלוטין

- חמש קורות מרכזיות - המייצגות את מוחמד, עלי, פאטימה, חסן וחוסיין - חמשת הקדושים הראשונים של השיעה
הקורות של חסן וחוסיין (בניו של עלי) מחוברות יחד.

תמונה פנורמית שמראה קורות טיפוסיות של בית פאמירי (תמונה מהרשת)
- אלמנטים נוספים המופיעים בבתי התפילה - חריטות עץ של חיות בר (בעיקר יעלים וקרניים של יעל מרקו פולו), קדושים מקומיים וגרמי השמיים - וגם תמונות של אגא חאן - שמוערץ כהתגלמות שליח האל עלי אדמות.




מידע נוסף: גיאוגרפיה של הפאמירהסטוריה של הפאמיר

טיולים באזור: טרק בפאמיר \ טיול גיאוגרפי בפאמיר