טיול חוזר: שביל סנט פול \ ספטמבר 2009

שביל סנט פול הינו שביל הליכה מסומן בהרי הטאורוס בדרום מערב תורכיה. השביל מתחקה אחר מסעו של פול, מבשר הנצרות באסיה הקטנה, ונמתח לאורך כ-500 ק"מ של הרים, נהרות, כפרים ויערות, בלב מחוז האגמים התורכי. לצד עוצמות הטבע חיה ונושמת תרבות תורכית ייחודית ממנה נטעם בעת ביקורנו אצל הכפריים. התורכים הם אנשים מסבירי פנים ונעימי הליכות שיקבלו אותנו בברכה אל עולמם הקסום ההולך ונעלם. זוהי הזדמנות ייחודית להציץ אל תוך עולם שהזמן עצר בו מלכת.


טיול סתיו 2009 - קבוצה בהרשמה פתוחה - טרוול טיולי שטח

 - כיף של אנשים וחוויות
מצגת באדיבות טלי אפיק


מכתבי מטיילים
---------------
(ספטמבר 2009)

מידן, ארדינג', שגית ואלון (שחיפק את המסע מהארץ). אנשי חברת טרוול היקרים:

תודה על מסע מופלא המשלב הליכה בטבע הפראי אל מול נופים מדהימים, אשר כולל מפגש בלתי אמצעי עם התושבים טובי הלב של הרי הטאורוס. כמטייל בעל נסיון בטרקים בכל רחבי העולם ובטורקיה בפרט, אני חייב לציין שהיו לי ציפיות גבוהות ממסע זה. אולם למרות רף הציפיות הגבוה, המסע כפי שתוכנן ובוצע על ידכם עלה על כל הציפיות ואף הרבה מעבר לכך. הותרתם בי רושם עמוק של מקצוענות, אהבת הטבע ואהבת האדם ואני מצפה כבר לטרק הבא שאבצע יחד איתכם.

החל במידן המדריך שהרשים אותי כל פעם מחדש בבקיאותו הרבה בכל הנוגע לתרבות, ההיסטוריה, השפה והמנטליות של העם הטורקי. כמו גם נועם הליכותיו ודאגתו הרבה לרווחת המשתתפים במסע ולכל פרט ופרט ולו הקטן ביותר.
דרך ארדינג' המדריך הטורקי טוב הלב, בעל שמחת החיים, המוכשר מאין כמותו אשר הוביל את המסע באופן מעורר השראה וגם פתח בפנינו את ביתו והציג לנו את משפחתו המופלאה.
ועד לשגית בעלת החיוך הנצחי, החברמנית, שללא כל ספק היא האדם האהוב ביותר בכל רחבי רמת אנטוליה (אם אשפוט לפי השמחה והחיבוקים בהם התקבלה בכל מקום בו התארחנו) אשר סייעה רבות לכל ענייני המינהלות ובלעדיה המסע לא היה אותו המסע. שגית, ילדת החופש והטבע. והכי חשוב חברה אמיתית.

המסע תוכנן ונוהל במקצועיות רבה. אופרציות כגון: לינה, הסעות, מזון, הובלת הציוד הן בכלי רכב ממונעים והן בחמורים, ארוחות בבתי הכפריים, רפטינג וביקור בחמאם (בו רחצנו בשעה מאוחרת מאוד בלילה) תואמו ותיקתקו כמו שעון שויצרי למרות שמדובר בתאומים מסובכים מול מספר רב של גורמים באמצעות אמצעי תקשורת שלעיתים אינם זמינים.

כמו כן נראה לעין שהושקעה עבודה רבה בתכנון מתווה המסע תוך הקפדה בלתי מתפשרת על כך שנראה את הנופים המרהיבים ביותר, נבקר בכפרים המעניינים ביותר ונתארח אצל התושבים מכניסי האורחים ביותר. 

הרשימה אותי במיוחד האידיאולוגיה שלכם אשר שמה לה למטרה את שימור הסביבה בה אנו מטיילים ואת הדאגה לרווחת התושבים באזורים בהם אנו עוברים במהלך הטרק. האידיאולוגיה כוללת בין היתר את קבלת מירב שירותי התיירות כגון: הלנה, ארוחות, הובלות, והסעות מהתושבים המקומיים עצמם ולא באמצעות טייקוני התיירות השונים מהעיר הגדולה. זאת למרות שמדובר באופרציה מסובכת הרבה יותר. בכך למעשה אתם מסייעים לפרנסת התושבים המקומיים, תורמים לשימור הנוף האנושי המקסים של הרי הטאורוס על ידי כך שאתם מסייעים בצמצום (ולו במעט) של תופעת הגירת אנשי ההרים אל הערים הגדולות.

התרשמתי מאוד גם משתי פעמים בהם נתקלנו במהלך המסע במטיילים עצמאיים כאשר מידן וארדינג' יצאו ממש מגדרם על מנת לסייע להם בעצות מועילות, הדרכה והכוונה. כטייל ותיק אני יודע עד כמה חשובה עזרה מסוג זה. זוהי הפגנת אנושיות ממדרגה ראשונה המלמדת בראש ובראשונה על אופיים של האנשים הטובים בהם שמנו את מבטחינו בהובלת המסע.

הרי הטאורוס הינם פנינת טבע ייחודית אשר עדיין לא נפגעה מפגעי הקידמה. מדהים שרק שעה טיסה מנתב"ג ולאחר מכן שעתיים נסיעה ברכב מפרידים בינינו לבין המקום המופלא הזה.
המראות, הריחות, האויר הצלול, טוב הלב של התושבים והכנסת האורחים הינם נדירים ויוצאי דופן מאין כמותם.
כולי תקווה שאנשים רבים יניחו לדעות הקדומות ולמתחים בין הפולטיקאים ויצטרפו אליכם למסע המופלא בשביל סנט פול....

אשמח אם תפרסמו מכתב זה באתר האינטרנט שלכם, וכמו כן אשמח להצטרף לשורה הארוכה של הממליצים על חברתכם.

להתראות בטיול הבא...

ירון וייס
כפר ורדים


-----------------------------------------------

(ספטמבר 2009)

זמן תודות
לשגית, ארדינג', מידן, וטרוול בכלל,

עכשיו, כשכבר אפשר להרים רגליים ולהתרווח בכורסה,
עוד טרם הגלידו השלפוחיות ונמוגו רשמי המסע,
נופי הפסגות, היערות ומי הקופרולו מתערבלים בזיכרון עד בלי די,
בפה עוד נימוח טעם הגוזלמה ובעורקים עוד זורם לו הצ'אי,
זה הזמן להודות לכם, לפני בוא צונאמי השגרה,
שישטוף וימהל את רגעי הקסם בהתנהלות היומית האפורה.
להודות לכם על הארגון המצוין של המסלול, הלינות והכלכלה,
שהפכו את השהות בתנאי השטח למפנקת, חוויתית וקלה.
אמנם התקבלנו לקבוצת הטיול על סמך "מבחן שק השינה",
אבל אתם עברתם ללא כל ספק את מבחן החברה האמינה.
כי חברות המארגנות טיולי שטח יש הרבה בשוק
אבל אף אחת לא מבטיחה, ומקיימת, קבלת פנים מקומית עם חיבוק.
תודה על התזכורת שבכל אחד מאיתנו מתחבא איכר טורקי קטן,
שיכול בהחלט להסתפק במועט, ליהנות מהעכשיו ומהכאן.
ותודה בשם המקומיים, אם אפשרי לנו להיות להם לפה,
על הקונספט העסקי-כלכלי-תרבותי שלכם, הכל כך יפהפה.
תודה למלכת החיבוקים עם הטורקים, שגית האחת והיחידה,
שלא חסכה מאמצים ולא חסכה מגע ידה,
וארגנה, ודאגה, טיפלה ועודדה, הגישה ושטפה כלים,
נתנה את הלב ואת הנשמה עד שסופקו צורכי אחרון המטיילים.
תודה לארדינג' (יאללה גידלים) על ההובלה הסבלנית בשבילי הנוודים,
של קבוצה הטרוגנית עם כמה נחשלים, שהם לא יותר מעכברי משרדים
(תודו שבהמשך השתפרנו),
ותודה לו על הכנסת האורחים הלבבית, הדאגה והשלווה,
ועל עשרות כוסות ה"יש תה", שהכין בחריצות וברוח טובה.
ותודה ענקית במיוחד למידן, שבלעדיו כל זה לא היה קורה,
שהיה לנו מדריך ומנהיג, אח/בן מסור, מרפא וגם מורה,
שהאציל עלינו מקסמו ושלוותו והרווה אותנו ממעיינות הידע שלו העמוקים,
ובין לבין ארגן, חשבן והתבדח (עלינו?) עם המארחים הטורקים,
שתקתק טיול פינוק והפגין קור רוח גם מול המטיילים המאותגרים
ומול כל תלאות הדרך (כמו הטיול הלילי הלא מתוכנן והברד במעבר ההרים...)
והיה זמין בכל עת וענה לשאלות, גם לאלו המיותרות,
וכולנו תקווה שגם נהנה מאיתנו, לא פחות מקבוצות אחרות.
עם צוות שכזה – העתיד שלכם, גם אם המלאכה מרובה,
שתצליחו ותשגשגו ותגשימו חלומות, ונתראה בטיול הבא.


טלי אפיק